בישראל, הליך הגירושין כפוף לדין דתי, ולכן נישואין וגירושין בין יהודים במדינת ישראל, ייערכו במסגרת הליך הגירושין, בבית הדין הרבני. מכאן, הרי שבמאמר זה נסקור: מהי ערכאת בית הדין הרבני, מהו הליך הגירושין בישראל ומהן עילות הגירושין המנויות בדת היהודית. מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.
בית הדין הרבני:
בית הדין הרבני הינו הטריבונל המשפטי היחידי שבו ניתן להגיש בקשה לגירושין. הסיבה לכך היא בשל סמכותו הבלעדית, מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים, התשי"ג–1953 (להלן: "חוק שיפוט בתי דין רבניים"). חשוב לדעת , כי בית הדין הרבני פוסק בהתאם להלכה היהודית. לפי ההלכה היהודית, ערך הנישואין הינו ערך עליון, שבו מוטל על שני בני הזוג לנהוג בכבוד הדדי, האחד לשנייה, ולפעול לטובת "שלום בית", מינוח שבא להדגיש את החשיבות של השכנת שלום בין שני הצדדים. לכן, בית הדין הרבני יימנע מלפעול בדרכי פירוד, כלומר, גירושין, וינסה להביא את בני הזוג לעמק השווה ביחסיהם, מכיוון ששימוש בגירושין הוא מוצא אחרון. במקרים של עילת גירושין מובהקת על פי דין תורה, יורו על הליך גירושין – ובסופו מתן גט.
הליך הגירושין בישראל:
הליך הגירושין כולל פנייה של אחד הצדדים, או של שניהם, לבית הדין הרבני – על ידי הגשת תביעת גירושין. בהגיעם לערכאה המשפטית, עליהם להוכיח עילת גירושין, שהיא הסיבה שבגינה מאפשרת הדת את סיום קשר הנישואין (על כך בהמשך). הוכחת העילה תעשה בשלב ההוכחות, על ידי הצדדים. במידה ואין עילה ברורה המחייבת את סיום הקשר, יפעלו בבית הדין בניסיון לגשר בין השניים, באמצעות הליך "שלום בית" כאמור. יש לציין כי הליך שלום בית טומן בחובו גם הגבלות על הצדדים, במטרה להבטיח את קיום ההסכם, לדוגמא: חיוב לגור ביחד, צו עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלות על חשבון הבנק ועוד. בהמשך להליך הגירושין ולאחר מציאת עילת גירושין, יאשר בית הדין הרבני את מתן הגט. הגט הינו קלף אשר הגבר מוסר לאשתו, שבו הוא מצהיר על סיום הקשר שלהם ועל ה"בעלות" של הגבר באשתו, וזאת באומרו לה – "הרי זה גטך, מגורשת, מגורשת, מגורשת".
עילות גירושין:
עילת גירושין היא הסיבה שבגינה מאפשרת הדת היהודית את סיום קשר נישואין בין שניים. להלן – העילות המנויות בהלכה היהודית:
מומים ומחלות – מדובר בעילה שתעלה במידה ולבן או בת הזוג היה מום מלפני הנישואין, עליו ידע/ה ולא שיתף או שיתפה את הצד השני. הטוען לעילה, יצטרך להוכיח כי לא ידע על כך ולא הייתה לו אפשרות לדעת על כך.
מעשה כיעור – מדובר בעילה המופנית כלפי האישה בלבד, כאשר לדברי בית הדין הרבני, היא "עשתה מעשה שאישה צנועה לא תעשה". הגדרה זו היא הגדרה רחבה על פי בית הדין הרבני. לכאורה, בהגדרה זו יוכלו להיכלל כל מקרי הייחוד, של אישה השוהה בחלל סגור עם גבר שאינו בעלה. לדוגמא: במעלית, במשרד וכו'.
בגידה – מדובר בעילה נוספת המופנית כלפי האישה בלבד. מדובר ביחסים אינטימיים של האישה עם גבר שאינו בעלה, הנקראים "בעילת זנות". נבהיר כי עילה זו מחייבת את הגט של בני הזוג הנשואים. גם אם ימחל לה בעלה ולא יהיה מעוניין בגירושין, האישה עדיין תהיה אסורה עליו. יתרה מכך, במידה ובעתיד תרצה להינשא למאהב שעמו נתפסה, בית הדין יאסור עליה לעשות כן, בעזרת רשומה המצויה בבתי הדין הרבניים הפרוסים ברחבי הארץ.
אי קיום יחסי מין – מדובר בעילה העולה על ידי האישה כנגד בעלה. הדבר יעלה רק במקרי קיצון, שבהם הגבר אינו יכול לספק את צרכיה המיניים של אשתו, על פי מילוי מצוות "פרו ורבו". דוגמא מובהקת לכך היא מחלת האימפוטנציה.
מומים ומחלות – מדובר בעילה שתעלה במידה ולבן או בת הזוג היה מום מלפני הנישואין, עליו ידע/ה ולא שיתף או שיתפה את הצד השני. הטוען לעילה, יצטרך להוכיח כי לא ידע על כך ולא הייתה לו אפשרות לדעת על כך.
מעשה כיעור – מדובר בעילה המופנית כלפי האישה בלבד, כאשר לדברי בית הדין הרבני, היא "עשתה מעשה שאישה צנועה לא תעשה". הגדרה זו היא הגדרה רחבה על פי בית הדין הרבני. לכאורה, בהגדרה זו יוכלו להיכלל כל מקרי הייחוד, של אישה השוהה בחלל סגור עם גבר שאינו בעלה. לדוגמא: במעלית, במשרד וכו'.
בגידה – מדובר בעילה נוספת המופנית כלפי האישה בלבד. מדובר ביחסים אינטימיים של האישה עם גבר שאינו בעלה, הנקראים "בעילת זנות". נבהיר כי עילה זו מחייבת את הגט של בני הזוג הנשואים. גם אם ימחל לה בעלה ולא יהיה מעוניין בגירושין, האישה עדיין תהיה אסורה עליו. יתרה מכך, במידה ובעתיד תרצה להינשא למאהב שעמו נתפסה, בית הדין יאסור עליה לעשות כן, בעזרת רשומה המצויה בבתי הדין הרבניים הפרוסים ברחבי הארץ.
אי קיום יחסי מין – מדובר בעילה העולה על ידי האישה כנגד בעלה. הדבר יעלה רק במקרי קיצון, שבהם הגבר אינו יכול לספק את צרכיה המיניים של אשתו, על פי מילוי מצוות "פרו ורבו". דוגמא מובהקת לכך היא מחלת האימפוטנציה.
סיכום:
בכל הנוגע לגירושין, ובהתאמה לערכאה הדתית העוסקת בהליך הגירושין, יש חשיבות רבה למקצועיות והכרת הנושא המשפטי, ובדגש על קבלת ההחלטות בערכאה הזו. אי לכך, מומלץ וחשוב להסתייע בעורך דין לענייני משפחה. מלבד תמיכה בהליך הגירושין, עו"ד יוכל לייצג ולהופיע בבית הדין הרבני וכן לייצג גם בהליכים הנגזרים מההליך המרכזי, לדוגמא: חלוקת רכוש, מזונות ומשמורת ילדים, תביעת כתובה וכדומה.
בעת פרידה של בני זוג שחיו ביחד תקופה מסוימת, ויצרו אורח חיים משותף, לרבות שימוש ברכוש משותף, יש צורך להסדיר את אופן חלוקת הרכוש. ככל שאלו חיו יותר זמן ביחד ו/או הסתמכו יותר האחד על השני, כך החלוקה תעשה קשה יותר ויותר. מדובר לא רק בנכסים מוחשיים, אלא גם בנכסים רוחניים שיצריכו חלוקה. 
כאשר אדם מרגיש חשש כבד לחייו, ובין היתר, כאשר האיום נובע מאדם קרוב (לרבות – בן משפחה), הפתרון היחיד שברשותו, הוא להתרחק מאותו גורם מאיים. החוק הישראלי מאפשר את ההרחקה האמורה בעזרת בקרה חוקית, שאינה פוגעת בכבוד האדם וחירותו ומנגד, בתחושת הביטחון של האחר. במאמר זה נסקור: מהו צו הרחקה, באילו נסיבות ניתן לתת צו הרחקה, שהוא בהתאם לחקיקה הנוגעת לאלימות במשפחה וחקיקה הנוגעת להטרדה מאיימת, וכן על דרכי קבלת צו ההרחקה בפועל. 
